בנם של אטה ויצחק. נולד ביום כ"ז בחשוון תרע"ט (2.11.1918) בעיר פוניבז' בליטא, ולו ארבעה אחים ושלוש אחיות.

הרצל נולד ביום השנה ל"הצהרת בלפור", ומשפחתו הציונית החליטה להנציח זאת וקראה לו על שם חוזה המדינה.

הוא גדל בחווה מוקפת מחסנים וחצרות, ביניהם רחשו בעלי חיים: עופות ובעלי כנף, עיזים, כבשים ופרה אחת. כשהיה ילד נפטר אביו, מאז אימו הייתה המפרנסת היחידה בבית. היא בלטה כאשת חיל - ניהלה את העסק ביד רמה ושמה יצא למרחוק כסוחרת טובה ואמינה, דאגה לכל מחסור של ילדיה והקפידה שכולם יקבלו חינוך, השכלה ומקצוע.

הרצל קיבל חינוך ציוני ועלה ארצה בשנת 1934, בגיל שש-עשרה. שנה אחר כך החל בלימודי הנדסת בניין בטכניון, אך לימודים אלה הופסקו לאחר שנה, כשהצטרף לנוטרים. בשנת 1936 החליט לצאת ללימודי רפואת שיניים בננסי שבצרפת, אך גם לימודים אלה הופסקו כעבור פחות משלוש שנים, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה – אז חזר ארצה, התגייס לצבא הבריטי ושירת בלבנון ובסוריה. בצבא הבריטי בלט ביכולותיו, בעיקר בשליטתו בשפה הצרפתית.

בשנת 1945, עם תום המלחמה, השתחרר, שב לארץ ישראל ומצא את פרנסתו בביקוע יהלומים. לאחר זמן מה החליט לשוב לננסי בצרפת, על מנת להשלים את לימודיו, אך שוב השפיעו עליו המאורעות בארץ – באותם ימים של טרום-עצמאות התארגנו קבוצות של יהודים לעלות ארצה, והרצל התגייס לעזור והחל לפעול ב"רכש" וב"מוסד לעלייה".

בהמשך, בפרוץ מלחמת העצמאות, גייס סטודנטים יהודים מתנדבים לעזרה במלחמה העקובה מדם שהתנהלה בארץ, הגיע איתם ארצה ויחדיו השתתפו בקרב על באר שבע, בו נפלו עשרים וחמישה איש ממגויסיו. בעקבות זאת החליט, למרות ניסיונות שכנוע ממשפחתו, להפסיק את לימודיו, להישאר במדינת ישראל ולסייע בהגנה עליה.

בשנת 1949 נשא הרצל את ציונה לאישה. יחד הם יצאו למרסיי שבצרפת, במטרה לעזור לעלייה ההמונית ארצה של יהדות צפון אפריקה. בתקופה זו הצטרף ל"מוסד". פעילותו כללה סיכום דרכי פעולה חדשות להעלאת יהודי מרוקו, ארגון תעודות ומסמכים לשליחים ולעולים כמסווה מפני השלטונות המרוקניים, קשרים עם חברת ספנות וחברת תעופה לצורך הטסת שליחים במחיר מינימלי בקו מרסיי – אלג'יריה ועוד.

לאחר מספר שנים באלג'יריה נשלח לאירופה עם משפחתו – רעייתו והבת אורלי שנולדה במרסיי. בשנים הבאות המשיך בפעילותו להעלאת יהודי מרוקו לישראל. ידיעת השפה הצרפתית הייתה לו לעזר רב בקשריו עם אנשי השלטון במרוקו, ובתקופה זו רכש גם את השפה הערבית.

מבצע העלאת היהודים היה מסובך ומורכב. לא פעם נאלצו להעבירם על חמורים ופרדות למקום מוסכם מראש. משם הסיעו אותם במשאיות לחוף הים, שם המתינו להם הסירות שהעבירו אותם לערי נמל באירופה כמו מרסיי, נפולי או גיברלטר. הרצל אף השתתף במבצע העלאת שישים ילדים ללא הוריהם, במסווה של מחנה נופש בשוויץ. בינואר 1961 אירע אסון הטביעה של ספינת המעפילים "אגוז", בו טבעו למוות עשרות המעפילים שעליה ורק אנשי צוות בודדים ניצלו, ומאז החלה עליית יהדות מרוקו בהסכמת השלטונות, אם כי עדיין בצורה שקטה וחשאית.

ב-1962 שבה המשפחה – הרצל, ציונה, הבת אורלי והבת הקטנה שלי – ארצה. כאן המשיך בשנים הבאות את פעילותו במוסד, כולל נסיעות רבות לחו"ל.

בשנת 1983 חלה הרצל בסרטן, לוקמיה. במשך עשרה ימים ניסה להתמודד עם מחלתו בנחישות ובתקווה, אך ללא הועיל.

הרצל שר נפל בעת שירותו ביום ו' באייר תשמ"ג (19.4.1983). בן שישים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה. הותיר אישה ושתי בנות.

הרצל מונצח ביד לבנים בתל אביב ובמרכז המורשת לחללי המודיעין בגלילות.